מחשבון מדד לדמי שכירות

האם כל חוזה שכירות צמוד למדד?

לא. גם בחנות, במשרד או במחסן מצמידים רק אם בחוזה כתוב במפורש שדמי השכירות צמודים למדד. אם אין בחוזה סעיף הצמדה, הסכום נשאר כמו שכתוב בחוזה. אם הנוסח לא ברור, למשל כשיש סעיף כללי שכל התשלומים צמודים וליד סכום מסוים כתוב "קבוע", כדאי לברר לפני שמבקשים מהשוכר תוספת.

איך מחשבים דמי שכירות צמודים למדד?

מכפילים את הסכום שבחוזה במדד הידוע ביום התשלום, ומחלקים במדד הבסיס. מדד הבסיס הוא המדד שכתוב בחוזה. אם כתוב "המדד הידוע ביום החתימה", המחשבון ממלא אותו לבד לפי תאריך החתימה, ואפשר לשנות אותו אם בחוזה כתוב חודש אחר. אם המע״מ לא כלול, מוסיפים אותו על הסכום הצמוד.

דוגמה להמחשה (המספרים אינם מדדים אמיתיים): חנות, ובחוזה כתוב 12,000 ₪ לחודש בתוספת מע״מ. מדד הבסיס 100.0, והמדד הידוע ביום התשלום 102.5. דמי השכירות הצמודים: 12,000 × 102.5 ÷ 100.0 = 12,300 ₪. עם מע״מ של 18%: 14,514 ₪ לחודש.

לאיזה מדד צמוד החוזה?

למדד שכתוב בחוזה. המחשבון מחשב לפי מדד המחירים לצרכן או לפי מדד תשומות הבנייה למגורים. את תשומות הבנייה בוחרים ב"תנאים מיוחדים". המחשבון גם מחבר בין בסיסים שונים של אותו מדד, לפי המקדמים של הלמ״ס. אם החוזה צמוד למשהו אחר, למשל לדולר, המחשבון לא מתאים לו.

מה ההבדל בין מדד ידוע למדד בגין, ומתי מתפרסם המדד?

המדד הידוע הוא המדד האחרון שכבר פורסם ביום התשלום. מדד בגין חודש הוא המדד של אותו חודש עצמו, והוא מתפרסם רק אחרי שהחודש נגמר. הלמ״ס מפרסמת את מדד המחירים לצרכן פעם בחודש, בדרך כלל ב-15 לחודש, עבור החודש הקודם. כשה-15 חל ביום שישי, בשבת או בחג, המועד יכול לזוז. למשל, בתשלום ב-10 בנובמבר המדד הידוע הוא מדד ספטמבר, ומדד בגין נובמבר יתפרסם רק באמצע דצמבר. המחשבון מחשב לפי המדד הידוע. אם בחוזה כתוב מדד בגין, הסכום יכול לצאת שונה. ההסבר המלא

כל כמה זמן מעדכנים את דמי השכירות לפי המדד?

כמו שכתוב בחוזה: כל חודש, כל 3 חודשים, כל חצי שנה או פעם בשנה. בין עדכון לעדכון הסכום לא משתנה. אם בחוזה כתוב עדכון כל 3 חודשים ובפועל מעדכנים פעם בשנה, נוצר פער שמצטבר. אחרי החישוב אפשר לפתוח "טבלה חודש-חודש" ולראות כמה היה צריך לשלם בכל חודש, עד שנה אחורה.

מה קורה כשהמדד יורד?

אם בחוזה לא כתוב אחרת, הסכום יורד עם המדד. בהרבה חוזים כתוב שהסכום לא יורד מהסכום שבחוזה, ויש חוזים שבהם הוא לא יורד מהסכום הקודם. המחשבון מחשב את שלושת המקרים. בוחרים ב"תנאים מיוחדים".

דוגמה להמחשה (המספרים אינם מדדים אמיתיים): משרד, ובחוזה כתוב 12,000 ₪ לחודש. המדד ירד מ-100.0 ל-99.0. אם אין בחוזה סעיף כזה, דמי השכירות יורדים ל-11,880 ₪. אם כתוב שהסכום לא יורד מהסכום שבחוזה, נשארים 12,000 ₪. המע״מ מתווסף על הסכום שיוצא.

מוסיפים מע״מ לדמי שכירות צמודים?

בשכירות של חנות, משרד, מחסן או מבנה תעשייה, בדרך כלל מוסיפים מע״מ (היום 18%) על דמי השכירות הצמודים, אלא אם בחוזה כתוב שהמע״מ כבר כלול. במחשבון בוחרים "עסק". אם המע״מ כלול, מסמנים "המע״מ כבר כלול בסכום שבחוזה". בדירה שמושכרת למגורים בדרך כלל אין מע״מ. במקרים מיוחדים כדאי לשאול רואה חשבון.