איך מחושבת ריבית פיגורים על דמי שכירות
ריבית פיגורים ופיצוי מוסכם על איחור בתשלום נקבעים בחוזה השכירות. הנוסחאות הנפוצות בחוזים מסחריים:
- אחוז לחודש — למשל "ריבית של 2% לחודש על כל סכום שלא שולם במועדו". המחשבון מחשב ריבית פשוטה לפי מספר הימים בפיגור: סכום × 2% × (ימים ÷ 30.42).
- אחוז לשנה — סכום × שיעור × (ימים ÷ 365).
- הצמדה + ריבית — קודם מצמידים את החוב למדד המחירים לצרכן (מהמדד הידוע ביום התשלום שנקבע ועד המדד הידוע היום), ואז מוסיפים ריבית שנתית על הסכום.
- פיצוי מוסכם — סכום קבוע לכל יום או לכל חודש של איחור, לפעמים עם תקרה.
ימי חסד — אם החוזה נותן כמה ימים לפני שהריבית מתחילה, הריבית נספרת רק מהיום שאחריהם.
מועד התשלום ומועד חישוב המדד — לא אותו דבר
מועד התשלום הוא היום שבו השוכר צריך לשלם (למשל 1 בכל חודש). מועד חישוב המדד הוא המדד שלפיו מצמידים, והחוזה קובע אותו בנפרד: "המדד הידוע ביום התשלום" (המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום), "מדד של חודש מסוים" (למשל מדד הבסיס שנקבע בחתימה), או "המדד שיפורסם אחרי מועד התשלום". המדד מתפרסם ב-15 בכל חודש, על החודש הקודם — כך שתשלום ב-1 בחודש מוצמד בדרך כלל למדד של לפני חודשיים. במחשבון בוחרים את מועד חישוב המדד לפי מה שכתוב בחוזה.
ואם החוזה לא קובע ריבית?
כשאין הוראה בחוזה, בחוב כספי הנפגע זכאי לפיצוי בגובה הריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 — גם בלי להוכיח נזק (סעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)). מאז 1 בינואר 2025 (תיקון 9) החוק מבחין בין ריבית שקלית, ריבית צמודה (בתוספת הפרשי הצמדה) ודמי פיגורים שמתווספים כל שלושה חודשים — בשיעורים שמשרד האוצר מפרסם מדי רבעון. בפועל את השיעור הזה פוסק בית המשפט; לכן כדאי מאוד שהחוזה יגדיר את הריבית במפורש.
המחשבון מבוסס על מדדי הלמ״ס.