ריבית פיגורים על שכירות: מה מותר לגבות ואיך מחשבים

ריבית פיגורים על שכירות היא תוספת שהשוכר משלם כשהוא מאחר בתשלום דמי השכירות. ברוב החוזים המסחריים יש סעיף שקובע את שיעור הריבית, ולפעמים גם פיצוי מוסכם קבוע על כל יום איחור. כשאין סעיף כזה, החוק עדיין מאפשר לבית המשפט להוסיף הצמדה וריבית על החוב.

מה החוק אומר על ריבית פיגורים בשכירות?

שני חוקים עיקריים רלוונטיים:

• חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א-1961 — מאפשר לבית משפט שפוסק סכום כסף להוסיף עליו הפרשי הצמדה וריבית, וכן תוספת בשל פיגור, בשיעורים שנקבעים מכוח החוק. חשוב: לפי סעיף 6 לחוק, כשהצדדים כבר הסכימו בחוזה על ריבית, הצמדה או תשלום בשל פיגור, החוק לא מוסיף עליהם. ההסכם גובר.
• חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970 — סעיף 15 מאפשר לצדדים לקבוע מראש פיצויים מוסכמים, והם ישולמו בלי צורך להוכיח נזק.

תיקון 9 לחוק (מ-1 בינואר 2025): הריבית שבית משפט פוסק לפי החוק מתחלקת היום לשלושה רכיבים — ריבית שקלית (ברירת המחדל), ריבית צמודה (בתוספת הפרשי הצמדה למדד), ודמי פיגורים שמתווספים מדי שלושה חודשים, החל מתום שלושה חודשים ממועד הפירעון, על חוב שלא שולם. השיעורים נקבעים מדי רבעון ומתפרסמים על ידי משרד האוצר. בחוב כספי, הנפגע זכאי לפיצוי בגובה הריבית הזו גם בלי להוכיח נזק (סעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)). כשהחוזה קובע ריבית משלו — בדרך כלל חל מה שבחוזה.

ריבית פיגורים מול פיצוי מוסכם

חוזים רבים מגדירים את הריבית בהפניה לגורם חיצוני, למשל "הריבית המרבית הנהוגה בבנק מסוים לחריגה מאשראי" או "ריבית החשב הכללי". כדאי לבדוק שהגורם הזה עדיין מפרסם את השיעור, ולשמור תיעוד של השיעור שחל בכל תקופה.

האם בית משפט יכול להפחית פיצוי מוסכם?

כן. סעיף 15 לחוק התרופות מאפשר לבית המשפט להפחית פיצויים מוסכמים אם הם נקבעו בלי כל יחס סביר לנזק שניתן היה לצפות מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה. במילים פשוטות: פיצוי שנראה כמו קנס מופרז, ולא כהערכה של נזק אמיתי, עלול להיות מופחת.

איך מחשבים ריבית פיגורים על דמי שכירות?

ברוב החוזים הריבית היא ריבית פשוטה, לפי ימים, מהיום שבו היה צריך לשלם ועד יום התשלום בפועל:

דוגמה: דמי שכירות של 20,000 ₪ היו צריכים להיות משולמים ב-1 בחודש. השוכר שילם אחרי 45 יום. החוזה קובע ריבית של 12% לשנה.

כמה נקודות שצריך לבדוק בחוזה לפני שמחשבים:

• מאיזה יום: מיום התשלום, או רק אחרי ימי חסד (למשל "איחור של יותר מ-7 ימים").
• על איזה סכום: על דמי השכירות הצמודים, ולפעמים גם על המע״מ.
• ריבית דריבית: רק אם החוזה קובע זאת במפורש.
• סדר זקיפה: כשהשוכר משלם חלקית, האם התשלום נזקף קודם לריבית או לקרן.

אפשר לחשב את כל זה במהירות במחשבון ריבית הפיגורים והפיצוי המוסכם.

האם יש מע״מ על ריבית פיגורים?

לפי סעיף 7 לחוק מס ערך מוסף, מחיר העסקה כולל גם ריבית או כל תשלום אחר בשל פיגור בתשלום. המשמעות המעשית: משכיר שהוא עוסק מורשה ייתכן שיצטרך להוציא חשבונית ולשלם מע״מ גם על הריבית שגבה. כדאי לתאם את הטיפול עם רואה החשבון.

איך גובים בפועל?

1. מחשבים את הסכום לפי החוזה, עם פירוט של כל תשלום שאיחר, מספר ימי האיחור והשיעור.
2. שולחים לשוכר דף התחשבנות מסודר. רוב המחלוקות נגמרות כשהחישוב שקוף.
3. אם השוכר לא משלם, שולחים מכתב התראה שכולל גם את הריבית.
4. בהמשך אפשר לשקול מימוש ערבות או הליך משפטי. בהליך כזה בית המשפט יבחן את סעיף הריבית ואת החישוב.

פיצוי מוסכם על איחור בפינוי

מקרה נפוץ אחר הוא שוכר שלא מפנה את הנכס בסוף החוזה. חוזים מסחריים קובעים בדרך כלל פיצוי מוסכם לכל יום איחור בפינוי, לפעמים בגובה כפל דמי השכירות היומיים. לדוגמה: פיצוי של 200 ₪ ליום, ו-20 ימי איחור, הם 4,000 ₪. גם כאן חל סעיף 15: אם הפיצוי רחוק מאוד מהנזק הצפוי (למשל פי עשרה מדמי השכירות), בית המשפט רשאי להפחית אותו.

במקום הפיצוי המוסכם, המשכיר יכול לבחור לתבוע את הנזק שנגרם בפועל, למשל שוכר חדש שלא יכול היה להיכנס. סעיף 15(ב) לחוק התרופות קובע שהסכם על פיצויים מוסכמים אינו גורע כשלעצמו מהזכות לתבוע במקומם פיצויים לפי הנזק. כדאי לבחור את המסלול עם עו״ד.

איך Dosh Index עושה את זה אוטומטית

Dosh Index קורא את סעיף הריבית והפיצוי המוסכם מהחוזה ושומר אותו בתנאי החוזה, ומכתב הדרישה מפרט כל חיוב שלא שולם — מועד וסכום. אפשר להוסיף למכתב הדרישה ריבית פיגורים לפי החוזה — בבחירה: לפני ההוספה רואים את הסכום, הפירוט לכל חודש והסעיף, בדיוק כמו במחשבון ריבית הפיגורים (לפי ימים ולפי הכללים שבחוזה). הריבית נכנסת רק למכתב — לא לכרטסת ולא לחשבוניות.

מקורות: חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א-1961 · חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970 · חוק מס ערך מוסף, התשל״ו-1975.